|
|
ריצת קייץ אני מחפש כל אפשרות לרוץ במזג אוויר שפוי, הפעם הצפננו לעמקי התפוחים שבצפון הגולן כיוון שמצלמתי שווקה חיים באמצע הריצה קשה להתרשם מיפי התפוחים ומעומס הפרי היפה הזה שכולנו לא שוכחים לו שהוא אחראי על גרושנו מגן עדן מצד אחד אבל על אהבתנו לנשים מצד שני :-) .... כן ט"ו באב בפתח וגם כרמים יפים לא חסרו בריצה הזו באחד מהם היה תלוי שלט מנוגד לרוח החג בזו הלשון "כרם עין זיון" בחיי, שיהיה ..... טוב אחרי שצחקנו נעבור לחלק האומנותי
יצאנו כבר בליל יום חמישי כי יובל חשב די בצדק שיהיה קשה \ לא בטיחותי לנהוג ב 3 בבוקר וסידר לנו מקום אצל טובה מאודם, אני אספתי את עמיחי משדמות דבורה, יובל אסף את מימון אבישי ורובי בת"א, רפי הגיע עם המשפחה ועלינו צפונה, בדרך מיקמנו עמיחי ואנוכי את נקודת השתייה בראש הבנטל (בזנב של דינוזאור המתכת) שהיה שרוי בענן כבד והשרה אווירה חורפית נחמדה, כנסנו לחדר והלכנו לישון לפי דרישת רובי הקצתי אותו יקיצה טבעית כמו שהוא אוהב ובגלל שאני נחמד הטבעית הזאת לא כללה חיכוי של מפל מיים אלה רק של רעמים (זה עבד) קפה משובח מהקנקן החשמלי של טובה שהיה זקוק לשכנוע משמעותי כדי להרתיח מיים אבל עשה זאת לבסוף ואנו יוצאים לנבי יעפורי. דודו שכן נהג חצי לילה כבר הצטרף ודנדן כבר היה ממוקם בנבי כשהגענו.... מריחות וזלין אחרונות ואנו יוצאים לדרך עולים לשפת הבירכה כשמזג האוויר קריר וערפילי, תפוחים טראסות יפות רובי מתלהב ומושך אותנו לקצבים של מתחת ל 5:30 בעלייה, עוברים בין הר ורדה להר כרמים כרגיל אף אחד לא זוכר מי זה מי אז בו נסדר את זה הר כרמים הוא צפוני יותר (צפון מערבי) וקרוב יותר לבירכת רם, כרמים רם זוכרים? ממשיכים דרך המטעים ועל שביל שנסלל לכבודנו לכיוון בוקעתה, עוברים בפאתי הישוב וממשיכים דרומה לכיוון החרמונית ואנדרטת עז 77, עמק הבכא נפרש למרגלותינו וכולו עפוף ענן רוח קרירה נושבת (קייץ זוכרים?) ת ע נ ו ג !!! מגיעים לעז 77 עצירה קצת מור"קים תצפית יפה לחרמון מלווה בויכוח על מיקומו של מצפ"ש, קצת מג'הול ומיים וממשיכים בדרך דרום מזרחה אל עבר הר בנטל שראשו עדיין עפוף ענן עוברים בדרך בבור מים נחמד (עין אל ארוס דנדן תרשום) וממשיכים בסמוך למאגר בנטל שמלהיב את מימון בשפע אנפות שאם אני זוכר נכון הוא קרא להן לבניות ואנפות אפורות, מגיעים לשביל ההליכה המעפיל לבנטל מטפסים אט אט למעלה נכנסים לערפל מוחלט ורוח מקפיאה שגורמת לחלקנו לחפש מסתור, שוב שותים ואוכלים קצת פרות יבשים מזנב הדינוזאור.... גולשים במורד הכביש מהבנטל הערפל מתבהר ומתחיל הויכוח הרגיל מי הוא שיפון ומי הוא יוסיפון אז גם בעניין הזה נסגור מהבנטל רואים רק את השיפון (המערבי) עולים על שביל הגולן ומושכים על צלע האביטל לכיוון עין זיוון, גולשים ביער אלות ואלון יפהפה לכיוון צומת זיוון ומכאן דוהרים לעין מוקש יוחאי (חבר של רפי) כבר מחכה לאסוף את הנהגים אז טובלים בזריזות וחוזרים לרכבים וחזרה לחברים שבילו באכילת תפוחים אדומים. עוד עצירת קפה ופיתות (לא טריות) עם לבנה (טובה) מול הכניסה לעין זיוון (יש אנדרטה שאבישי מעדכן אותי שהיא לזכר לוחמי גדוד סיור 134). זהו צוות אלף אלף נהנתי הרבה מאוד למרות שיש להודות שאני מרגיש את המאמץ ברגליים עד עכשיו וגם בסוף הריצה שלחו לי התאומים מסרים ברורים שהם על סף כיווץ 29 קמ 1000+ מטר טיפוס היית עבודה
סיכם דנדן פי שש יותר טוב
אכן ריצה ראשונה שלי בסדר גודל כזה.
נהניתי עד מאוד מכל קילומטר, ועל אף הכרותי עם המקומות, נהניתי שוב ושוב מהנופים והענניםאו כפי שנתן אלתרמן כתב פעם
:עִנבלים בשדה ושריקות
ושדה בזהב עד עֶרב
.דומיַת בארות ירֻקות
מרחבים שלי ודֶרך
העֵצים שעלו מן הטל
,נוצצים
כּזכוכית ומתכת.להביט לא אחדַל
ולנשֹם לא אחדַל
ואמות ואוסִיף ללֶכֶת
הרעיון לריצה כולו של יובל אשל, המסלול שבחרתי אחרי התלבטות ארוכה ועזרה מכמה ידידים טובים איננו המסלול של מחלקת הקרב שיצאה מהר טוב, החלטתי שמסלול זה לא מתאים מפני שהוקמו עליו פארק תעשיות גדול ושכונה גדולה (הר טוב א' ו ב' ורמת בית שמש) ועל כן שמתי דגש על מעבר בגבעת הקרב ועל מסלול מאתגר ויפה המאפשר תצפית טובה על נתיב הל"ה הכפרים צוריף וג'בע וגוש עציון. תזמון הריצה אופורטיוניסטי היינו נותן תירוץ לרוץ בהרי יהודה, מזג האוויר על הרכס הינו תענוג אמיתי בימים אלה של קייץ מהביל במישור החוף. אולי בגלל הרקע ההיסטורי אולי בגלל הקרבה למרכז הופיעו לריצה לא פחות מ-20 רצים, הופעה מכובדת כל כך שאני התחלתי לפחד מצפיפות על הציר ההרכב שכלל את קבוצת רצי מתן נירית (גרונר, גיסר, גיורא, גלעד, קליידר) רצי מועדון ארוחת הבוקר (שוחט, מיימון , רועי, בני, יוחאי, זרגרי, רפי, דודו, ארז) והרצים החופשיים (יובל, אבי, שירי, אבישי, אבי צורף) ואותי הסתבר כמעולה התור לא רץ בצפיפות מחד ומאידך לא נוצרו פערים ענקיים. פתחנו בריצה על הכביש עד לירידה ליער האורנים שהפריד ביננו לאפיק נחל זנוח בו תיפסנו בקצב לא רע עד לעין מטע, המעין מתחת לתאנה ענקית עדיין נובע לבריכה קטנה וצלולה מנוחה קלה שתיה וממשיכים לתחנת המים שמיקם יוחאי על הכביש שוב ממלאים קצת מים אוכלים תמר ונכנסים לקטע היפה ביותר של הריצה (לטעמי) יורדים לכרמים (כרם ניר) הנטועים שורק בנחל גרס שבינהם מעין קטן ומטופח בשם עין גרס ששופץ ומתוחזק היטב על ידי חבריו של קיריל גולנשין משם חצינו דרך עוד ועוד כרמים יפיפיים לנחל סנסן עברנו לרוץ על שביל צר מסומ"ש אדום שהעלה אותנו לשלוחת סנסן ועליה התחלנו לגלוש לכיוון גבעת הקרב, על גבעת הקרב קיבלנו סקירה מיובל אשל על תולדות מחלקת ההר ולמדנו קצת על הפרשה העלומה הזאת, על המסירות, הדבקות במטרה, האומץ טוהר הנשק התנהגות העורף שהיה חזית .... אכן זמנים שונים תפיסה שונה מעורר הרבה מחשבה על השינוי שעברנו ועל טיבו.
גלשנו במורד גבעת הקרב אל נחל עציונה בכניסה למחצבה פרסו קונצרטינות רפי לא היסס לרגע נשכב על הגדר ונתן לכולנו לעבור תוך שהוא חותך את רגלו העדינה (טוב בערך) קיבלנו חבישה זריזה מחובש המחצבה שלימד את יוחאי איך חובשים נכון (יוחאי שקל אם לטרוף אותו אבל בחר להבליג :-)) שאר הכוח חצה בשלום והמשכנו במורד הנחל, בנקודה הזו כלבי הרוח בעלי הרגליים הקלות ירדו לקצבים של 4:00 דקות לק"מ ואני כבר שמחתי על התענוג שיהיה לי לבשר להם שהם תיפסו עם הכביש סתם אבל מסתבר שעליה טובה מכניסה הגיון גם לראשם של כלבי רוח ובבסיס העליה הם חיכו להכוונה מכאן חצינו שדה שלף בסגנון פלאנגה (כל אחד בנתיב אישי), תמונה יפה שלא צילמתי וחזרנו לרכב, יובל פתח מזרון למתיחות (מי זה מנסה למתוח קרשים) עוד החלפנו כמה הגיגים והתפזרנו. ריצה מומלצת ביותר
|
|||||
ב-5:00
יצאנו (אבישי, יוחאי ואנוכי) לריצת שועלים קטנים מזג האוויר היה נעים המסלול טוב לא
הפתעה כי סיירתי בו שבוע שעבר יפה ומלא נוף ערכי טבע ומולדת וכרמים כרמים כרמים
יפים והפעם אפילו עם ענבי מאכל בשלים
יוחאי קליל בצורה מכעיסה ממש ועוד קורא לעצמו עגלגל זה מדכא ממש אני סבלתי קצת
לקראת סוף הריצה שכללה בסיכום מכל העליות הקטנות כ-400 מטר טיפוס.... לקח שבוע הבא
יהיו עצירות מנוחה משמעותיות יותר כדי לא להתפרק
צילמתי קצת תוך כדי כי לא כל יום אני זוכה לרוץ עם יוחאי
התמונות
כמובן שמרתי לסוף את הביקורת על החברה גם בלי הנוף גם בלי המקלחת שדה
בסוף אין על אבישי ויוחאי ולכן אסכם
כה לחי
לאבישי ויוחאי
ריצה שיצאנו אליה כי סתם התחשק לנו, ריצה שאפשר לחזור עליה עוד ועוד כי השבילים נוחים הנוף נהדר והמעיינות נהדרים המסלול מורכב מכמה מסלולים שכבר עשיתי בריצה או באופניים אבל בבסיסו יורד בנחל חרוד ועובר במעיינות במקרה זה עין מודע אפשר להחליף בעין שוקק או עין מגדל אבל עין מודע הוא ללא ספק בעל הבריכה המרשימה ביותר. המסלול שרצנו דומה לתכנון שבתצ"ל אלה שבסוף כשראינו שיש לנו מספיק קילומטרג' חתכנו מעין מודע לרחצת סיום בנחל קיבוצים.
לריצה הצטרפו מעבר ליובל וגרונר ה"קבועים" גם עמיחי וואבישי ומאוד נהננו לרוץ בצוותא, בסוף אכלנו חומוס ב- blue bus שעדיין לטעמי לא מתרומם לרמת הסיפורים אבל העיקר החברה והפחמימות
ריצה חגיגית לכבוד יום ירושלים, התקבצו ובאו בהתראה קצרה קבוצת רצים מכובדת ביותר בראש אלחנן עם חולצת דגלי הלאום היפה שהכין ואיתו רובי שחוזר מפציעה ארוכה ארוכה, יוחאי, חיים, משה ג. ורפי במהלך הריצה חלושס ליווה אותנו קטע קצר על אופניו וארז הגיע לפיניש
הריצה חגה סביב העיר העתיקה כיאה לריצה לכבוד יום ירושלים והמסלול מפורט בדף הריצה רצנו לפי התוכנית למעט הקטע בתוך העיר העתיקה שהיינו צריכים לשנות הודות למה שהוגדר ע"י חייל מג"ב נחמד כהתגודדויות ברובע המוסלמי אי לכך נכנסנו לכותל דרך שער האשפות ולא דרך שער האריות. במהלך הריצה השקנו למצעד הדגלים והשקפנו לעיר העתיקה מהר הצופים
לקינוח ישבנו בבית הורי כשעה נוספת מנגבים חומוס שהביא רובי עם קצת ירקות וחצילים ו.... שהכינה אימי (יבורכו ידיה) היה כייף (לי לפחות)
אירוע גדול מאוד שבבסיסו נועד לחבר סופ"ש לסיור פריחה אביבית בחרמון שלי ושל ידיד מיימון דהאן.... מכאן הכל התחיל ונגמר באירוע של 50 איש, מועדון ארוחת הבוקר על נשיו וטפו קהל רב מאוד בסופ"ש שכלל ריצה טיול לעין מיימון לינה ביער האיילים במושב אודם ובטיול פריחה אביבית בחרמון
לריצה עצמה... יצאנו בסביבות שלוש אחה"צ מצומת חורשת טל לכיוון דרום, הרצים גרונר, גיסר, גיא שפירא, רפי איילון, בני ואתי זר ואנוכי.תחילת הריצה לאורך הכביש מהר מאוד פנינו לכיוון נבי יהודה והתחלנו לצבור גובה כשאנו מטפסים לגבעת האם (שם פגשנו לעת קצרה את המשפחות) וממשיכים בטיפוס איטי מעל לכפר סולד, הנוף של עמק החולה משובב נפש, הגענו אל הגייזר מעל שמיר שריחו נישא למרחוק והמשכנו לכיוון הירדינון, בריכה נפלאה בא טבלנו וציננו את גופנו הלוהט. עוד מאמץ קטן והגענו לכביש צומת גונן ווסט וחברנו למשפחות לטיול ערבית לעין מיימון שהוא פנינה כשלעצמה, הריצה למרות שהיא קצרה הן מפני שרובה בעלייה והן מפני החום לא הייתה טריוויאלית אבל מהנה מאוד
איך לסכם.....
הריצה הזאת עוד שוקעת לה
קודם כל אני מודה לצוות הרצים שעשו לי ריצה בלתי נשכחת
רפי הבטחה לוגיסטית ענקית שהוכיחה את עצמה
שמשון שכני הנאמן שנהג את הג'יפ המלווה
גיסר שסוגר את כל הקצוות שלי אין כוח לסגור שהדפיס את כובע (טמבל) המסע
אסף שסוגר את הצדדים הפיננסיים
ולכל מכיני הדקה קלה על.... אבי הרוש ודודו זינגר (גוש שגב), שפנייר (רבי יהודה
הנשיא), אייל גרונר (המוביל הארצי), גיסר (עין אפק)
והמלך ב-ה הידיעה שוחט עם סקירה מקסימה על ההעפלה לחופי זבולון
איך הזכרת לנו את
נאום תשובה לרב חובל איטלקי
הגענו עם ערב לחוף ימה של קרית ים מקום מעניין כשלעצמו, התארגננו לארוחת הפסטה
המסורתית ששודרגה עם בולונז של רפי לארוחת גורמה אמיתית הלכנו לישון ובמהלך הלילה
המשכנו לצבור כוחות (שוחט, אלדר ודודו)
4:30 בבוקר השעון מצלצל אני פוקח עיניים ומעל ראשי שפנייר (עומד שם כבר איזה חצי
שעה) "מאיפה באת?" אני שואל "מהים" הוא עונה בלי למצמץ
קמים מתארגנים אבי הרוש גם הוא מגיע ואנחנו יוצאים לדרך באיחור קל של 30 דקות,
מנסים לצאת מסבך הרחובות של קירית ים לכיוון עין אפק מקבלים את הסקירות של גיסר
ושוחט וממשיכים, אלה השעות הקרירות וההתקדמות מהירה יחסית, עמק זבולון.... פוטנציאל
גדול וקצת מוחמץ שדות יפים אבל חייבים להודות ערימות האשפה סמוכות מדי זו לזו ורק
כשמגיעים לנחל אבליים הנוף מקבל את הכבוד המתאים מה שגורם לשפנייר להשתתח אפיים
ארצה, אני מגיב בעצירה מתחת לעץ ליבנה רפואי שסידר אותו מיד להמשך ריצה אגב אני
יודע שמהתמונות ניתן לחשוב שרק אכלנו ושתינו יום שלם אבל תאמינו לי הייתה הרבה הרבה
ריצה באמצע.... דודו ואבי נותנים סקירה על ישובי גוש שגב ואנחנו מטפסים לנקודה
הגבוהה ביותר של החציה הזאת בקצה נחל אבליים (200 מטר מעל פני הים) וגולשים לבקעת
בית נטופה חצייה של כפר מנדה לקול תשואות הילדים המעודדים שפוזרו לאורך המסלול ואנו
בביקעה עצמה שדות קמה לפני קציר לאורך תעלת המוביל הארצי (אחחח פרוייקטים לאומיים
גדולים מי יתננו) בין הר טורען לרכס של גוש שגב (הר עצמון הר אחים הר אבטליון הר
נטופה) רוח גב נעימה טמפרטורות נפלאות עצום אין לזה הגדרה אחרת מגיעים לעילבון אכן
זה הכפר שמול בועיינה נוג'דאת
(בדיחה פנימית) מכאן כבר מריחים את הסוף היטב גולשים לנחל ארבל ורצים הולכים בהתאם
למרקם השביל שמדי פעם זרוע באבני בזלת (מהר הגעש העתיק של קרני חיטים) שלא מרשה
ריצה בתנאי בטיחות ריצה סבירים, חוצים את האפיק הזורם לו לאיטו עוברים מתחת למצוק
המרשים של הארבל ויוצאים לבקעת גינוסר, גיסר מחלק את הכובעים ואת הקמ האחרון ה-60 (יצא
בדיוק) רצים בדבוקה הדוקה על שביל הכניסה לוילה מלצ'ט ואל חוף הכינרת שלא היה מלא
ואיפשר לנו ארוחת סיכום נפלאה עם המון ילדים קטנים משובבים תרתי משמע (על החוף ואת
הנפש) של משפחות איילון גיסר ליבנה וגרונר איזה כייף איזה קולות שמחה וכל זה בלי
להזכיר את האוכל הטוב של רפי והסלטים שהכינו נשותינו היפות
כמובן אסור לדלג על ההפעלה שהכינה אבישג לילדים (ציור על כדים שבהם הודלקו נרות שבת)
ועל קבלת השבת היפה שנחתמה בשיר ירדה השבת על בקעת גינוסר שניסינו אני ותמר גיסר
לשיר
אכן תעלינה יונים מכינרת הים לשאת אדרתה הלוהבת התקיים, איזה צבע מקבלת רמת הגולן
איזה צבע איזה להבה
בקיצור השמנתי מנחת זכינו!
מרוץ הקפת התבור מפעל שאני זוכר במעומעם משחר נעורי, השנה הודיע יובל אשל שההשתתפות חובה ומכיוון שהמרחק קצר משהו אז צריך השלמה ברוח הריצטיול.... התפתיתי. אז קמנו בבוקר (גרונר ואנוכי) והתייצבנו על קו הזינוק ב-7:15 בבוקר שם פגשנו את עמיחי וצוקרמן ואשל ואחרי החלפת רשמים ודעות קבענו מטרה לריצה 56 דקות , נו שויין חימום של 2.5 ק"מ ואנו מוכנים 8:30 זינוק קהל גדול לתוך העלייה התלולה לכיוון שיבלי ק"מ ראשון 7 דקות + השניים שאחריו קצת יותר מתונים 6 דקות ו 5:14 סה"כ 18:15 לפי מה שאשל סיפר זה צריך להספיק לנו,מתחילים להתדרדר בירידות לכיוון דבוריה הרבה יותר מהר ממש לא הרבה יותר קל הרגליים סובלות מהמכות... יורדים מהכביש למטע הזיתים חוצים את אום אל ע'נם ויורדים לכביש עפולה עוד ירידה חזקה ו..... עליה לכיוון הסיום היפוך המנוע הזה קשה אבל הסוף כבר נראה באופק לוחצים עוד קצת ומסיימים 55:30 ו 55:45 שנינו מתחת למטרה בטווח בטוח יופי של ריצה
עמיחי כבר סיים ב-47 דקות ומחכה בקוצר רוח לריצת ההמשך, אני מדווח לעצמי שעיתי טעות אבל על טעויות משלמים... אז יצאנו לסיבוב סביב כפר תבור, ירדנו לצומת גזית ונכנסנו לשטחים המעובדים דרומית לכפר תבור אין מה לומר כורמי כפר תבור מטפלים בגפנים בצורה ראויה לכל שבח השורות ישרות גזומות היטב ואחיד פשוט יפהפה מקיפים שלוחה ויורדים לכיוון עין מסיק הערוץ זורם לאיטו (מעט מיים) עוברים ליד המעיין וממשיכים לשלוחה הבאה שגם היא מכוסה בשקדים תאנים גפנים ושדות חיטה בין לבין מראות שבהחלט עושים לי את זה השביל קצת בוגד בתכנון יורד לבסיס השלוחה ונעלם אנחנו זוכים בטיפוס נוסף ומתחילים לעלות לאורך השלוחה צפונה (לאורך נחל עלומות) לכיוון כפר תבור קשה מעייף חם מגיעים לבית הקברות של הכפר אני עובר ליד חברי הטמון שם (יוסי אליאל) ליד אחיינו הקרוי על שמו אליאל ואנחנו שותים מעט וממשיכים לסיום של 13 ק"מ קשים במיוחד (לא למי שלא רץ את המרוץ קודם) יום יפה של 27 ק"מ הרגליים כואבות לי עד היום (15-04-2008) :-) המסלול מומלץ בעונה הזאת פנינה, בלי אטרקציות נוף פסטוראלי נטו
GPX הקפת התבור GPX ריצטיול דף הבית של הריצה
ריצה שיש בה
הרבה מאמץ אבל שווה, אפילו שהאירוסים כולם נבלו בשרב האחרון
קיבלתי דיווח אנגליה מאיל ב 5:07 ולכן יצאתי מהבית ב 5:27
החישוב הוכיח את עצמו וכשעברתי את מחלף עירון הרכב לפני היה הרכב של איל
זה תיאום בין גולנצ'יקי ידוע
המשכנו בתור עורפי רווחי לילה לישוב גן נר תוך ריווח הדרגתי בהתאם
לתאורה המתגברת ב-6:00 היינו ערוכים ליציאה על קו הזינוק (של צעדת הגילבוע שהתקיימה
במקביל לריצטיול)
מתחילים במגמת עלייה להר הג'יבלוע העליה מורכבת מרצף עליות וירידות כך
שכל מטר צריך לעלות פעם וחצי הצמחיה כבר צמחיה של סוף אביב
שיבולים ירוקות וצהובות תלתנים כוכבנים קלחים פרגים ונוריות מאחרות
מגיעים למרומי הר לפידים ויורדים לשביל האירוסים נו... למרות שכבר
בגן נר אמרו לנו שלא נמצא אירוסים לא האמנתי שלא אמצא אפילו אחד לרפואה
שבוע של פריחה זה באמת קצר אבל זה מה שהיה
המשכנו לטפס הפעם על הר יצפור (עליה די תלולה) ומשם סתובבנו וירדנו חזרה
לא ברור אם הירידה קשה יותר מן העליה אבל כאב ברגליים היא גורמת הרבה יותר
סה"כ 26 ק"מ כ-900 מטר טיפוס וירידה מזג אוויר מושלם חברה אלף אלף
מה כבר צריך בנאדם בשביל לחיות
שבוע הבא מרוץ התבור אמרנו?
יש סיבוב השלמה באיזור מסחה בו יסופר הסיפור האלמותי על המסחאי והטכסני
שווה....
טוב אז
התמונות עלו
התמונות
האם זה הגב מספר 1 בודאי לפחות עד הגב הבא
האם זה הגב של מאיר שלו אולי.... יש מצב כל שדה בוקרי שמכבד את עצמו מבקר כאן
הסיכום שלי: ברדוגו תודה
כל הטיול הזה בזכות ברדוגו אם הוא לא היה שומר על שני הרכבים
שהושארו במקומות קורצים במיוחד לבדואים הכל היה מתחרבן אבל
לא רק שלא גנבו את הרכב... ברדוגו איך סידרת שיעמדו לידו וימחאו לנו כפיים???
אי לכך ובהתאם לזאת קראנו להר שעליו טיפסנו הר...... רכב תסתכלו במפה
זה כבר מעודכן רטרואקטיבית
הטיול
קמתי ב-חצות וחצי (שעון הקייץ לא עבד לטובתי)
איסוף של גיסר ואלדר ונסיעה רצופה עד לבסיס מעלה עקרבים שם אורות הרכב של רפי כבר
ניצנצו
רפי עובר לג'יפ בדיעבד מזל כי אין מצב שהפורד היה נכנס פנימה
קצת בירבור בשבילי מחצבת הר צין אבל סוף טוב מגיעים לנקודת ההתחלה ב 6:15
כבר מאורגנים לריצה
העלייה על הסיפתח קשה במיוחד לרפי שרץ חצי מרתון ביום חמישי אז חלק
מהדרך הלכנו הכל בהתאם לשיפועים, נוף ביקעת צין עם שחר עוצר נשימה
המסלע הצבעים אין לזה אח ורע כל פעם מחדש
הרמה של הר רכב מצופה באבן צור חומה שחורה ועלייה צומחים חרציות, מן כדורים צהובים
קצרי כותרת מראה בלתי רגיל, הריצה על רמת רכב נעימה
האוויר נפלא חיוך מרחף על פני כולם והריצה זורמת יותר, תוך חצי שעה אנחנו
כבר באפיק נחל זרחן מול מחשופי הסלע הלבן כמה פיתולים ואנחנו מעל הגב בהה הידיעה
מחפשים דרך לרדת וזוכים בכל זווית אפשרית של מבט על הארובה היפה הזאת
גם מלמטה אין שום ספק
הגב היפה ביותר בעולם
ואחד היפים באיזור נחל צין
רחצה התארגנות והמשך ריצה עד הרכב שנמצא בדיוק במקום שהושאר
תודה שוב לאח ברדוגו ולהתראות בגיחה הבאה
אה כן הלהקה גם היא כמו הגב הטובה בעולם
אלדר בסולו ערכת קפה
רפי בליווי מג'הול
וגיסר בקולות רקע
שבת שלום
יצאנו ב-6:00 אייל גרונר ואנוכי לריצה של עונג שישי ואכן עונג גדול... הכל פורח זורם (אומנם זורם חלש השנה אבל זורם) אפילו השרב לא התנכל לנו וחיכה כמעט עד סוף הריצה, כוח של שניים זה כוח גמיש וזריז וכך סיימנו מסלול של 25 ק"מ עם בין 400 ל 500 מטר טיפוס בפחות משעתיים וחצי בלי להתאמץ יתר על המידה וגם הספקנו לסכם כמה נושאים שהשתיקה יפה להם בפורומים רחבים
יאללה חברים צאו לדרך
מסלול מקסים שופע מעיינות עליות קשות...
המסלול מתחיל בכיכר שבכניסה לסטף. משם, צפונה וחוצים את הואדי שמתחת לצובה. הואדי נטוע בנשירים ומתחת לקיבוץ יש מעיין נקבה (נעולה) יפה. עוברים בשולי הקיבוץ ונכנסים לשביל הלבן שיורד על שולי הר טייסים ירידה קטנה מהשביל מאפשרת הצצה למעיין המקסים (גם מעין נקבה) עין טייסים. ממשיכים לרדת וזוכרים שכל מה שעולה יורד ו....להיפך ממשיכים לרדת (זה כבר מדאיג) עד הואדי החדש (נחל שורק מיד לאחר איסוף נחל רפאים) חוצים את הכביש ועולים בנחל רפאים עד לשלט המפורסם המכוון לעין קובי ושם מתחילים לעלות בכיוון חירבת סעדים. עולים, עולים, עולים עד שמגיעים לשביל המקיף את ההר, איתו ממשיכים לטפס לעין סעדים. מכאן, יורדים בסינגל המעיינות למעיין נחבא ששמו לא ברור לי. אני קורא לו עין אורה, מן הסתם יש לו שם אחר. יורדים לכיוון אבן ספיר ואוספים עוד מעיין בדרך למטה לואדי הישן. חוצים ומטפסים (אפשר בהליכה) לעין סטף ומכאן חזרה לכיכר בא התחלנו.
שוחט הנחשוני הוסיף
|
|
